- שחלים
- שִׁחְלַיִים, שִׁחְלַיִם, שִׁי׳m. du. (or שְׁחָלִים pl.) (answering to λεπίδιον, cmp. שְׁחוֹלִית) a kind of cress or pepperwort (Lepidium sativum, v. Löw Pfl., p. 39 6). Maasr. IV, 5 השחלים. Tosef.Shebi.II, 9; Erub.28a. Ber.57b; Ab. Zar.29a. Gitt.57a כפר שיחליימ … מן שחליים the place was called Kfar Shiḥlayim, because their support came from the traffic in cress; Y.Taan.IV, 69a bot. כפר שיחליא דהוון מרביין בניהון כאילין תחלוסייא (not ביניהון) it was named Kfar Shiḥlayim, because they reared their children as carefully as cress is cultivated; Lam. R. to II, 2 (Matt. K., reading באילין, they reared their children on cress-dishes). Ab. Zar.30b חשחלים (Rashi השחליים) cress-dish (chopped cress mixed with wine or oil). Ib. 67a וכך היו עושין … וקורין אותן שיחליים (Ar. קדירת שחלים) and so they used to prepare it at Sepphoris on Fridays, and they called it cress-dish; Y. ib. V, 44d top וקורין אותו שחלייא; a. e.(כפר שחלייא) כפר שחליים pr. n. pl. Kfar Shihlayim (Shiḥlaya), a town in the mountains of Ephraim (Kings Mountain); v. supra.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
